פסק-דין בתיק ת"א 850-07

עניינו של פסק דין זה בתביעה לסכום קצוב להשבת שכ"ט ששולם, ותביעה נזיקית בגין רשלנות מקצועית.

סכום התביעה הועמד על 1,176,337  ש"ח.

רקע כללי וטענת התובעים

המנוח יוסף יוסף ז"ל,  קיפח חייו בתאונת דרכים ביום 22.10.01 והוא בן 27 שנים ו - 9 חודשים בלבד.

התובעים בתיק זה הינם אלמנתו הגב' פלונית, וילדיו הקטינים, פלוני, יליד 22.2.1997, פלוני יליד 8.3.98  ותנסים פלונית 8.7.00.

התובעים 2 ו-4 זקוקים לעזרה מיוחדת בשל מוגבלות מלידה.

הנתבע הינו עו"ד במקצועו, דודה של התובעת 1 (ולהלן התובעת) ושל בעלה המנוח.

לאחר אירוע התאונה פנתה התובעת לנתבע בבקשה לטפל בתביעתה ותביעת ילדיה מול מבטחת הרכב (ולהלן: המבטחת), ובשל קרבת המשפחה שבינה לבינו נתנה בו אמון מלא.

מתוקף האמון שנתנה בנתבע, חתמה התובעת על כל מסמך שהציג בפניה, ללא יכולת לקוראו או להבין את תוכנו.

בשלב מסוים הודיע הנתבע לתובעת כי המבטחת הציעה סך של 260,000 ש"ח כפיצוי לה ולילדיה. הסכום שהוצע כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ, זאת בנוסף לתקבולי המוסד הביטוח הלאומי (ולהלן: המל"ל) ומבלי צורך בפניה לבית משפט.

התובעת ביקשה לשקול את הפשרה ולהתייעץ, אולם הנתבע דחק בה להסכים. לבסוף אף החתימה על כתב הסילוק ששלחה המבטחת, תוך הבטחה שלא יעשה בו כל שימוש טרם מתן הסכמה סופית על ידה.

לאחר שהודיעה התובעת לנתבע כי אינה מסכימה להצעה, הסתבר לה כי הנתבע לא המתין לתשובתה ושיגר את כתב הסילוק למבטחת.

סיום ההליך בפשרה באופן זה מנוגד למוסכם ואף מנוגד לדין, שכן מדובר בפיצוי לקטינים שלא ניתן עליו אישור בית המשפט.

הנתבע גבה סך של 90,000 ש"ח כשכר טרחה מתוך הכספים שהועברו לידיו, חרף מחאותיה של התובעת כי השכר מופרז, מוגזם ולא הוסכם מראש.

לטענת התובעת, בהתאם להוראות החוק הרלוונטיות זכאי התובע לשכר שלא יעלה על 22,166.12 ש"ח ועל הנתבע להשיב לידיה, בתוספת ריבית והצמדה, את כל מה שגבה ביתר.

בגין פטירת המנוח נוצרו לתובעים זכויות הן כלפי המל"ל והן כלפי "מבטחים", מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ.

התובעת מילאה טפסים ובקשות לשני המוסדות, ולמעט עזרה שולית במילוי הטפסים, לא היה לה צורך בשירותי עו"ד למימוש זכויותיה. לדבריה, הסיוע שניתן על ידי הנתבע ניתן מבלי לסכם מאומה בכל הנוגע לשכ"ט עו"ד. ממילא התובעת לא הייתה נותנת הסכמתה לתשלום שכ"ט, שכן אין כל צורך בסיועו של עו"ד לצורך מימוש זכויות אלה.

בנוסף, מעיון בנתוני התיק עולה כי הנתבע התרשל בטיפול בתביעת התובעים, שכן הפשרה אותה יעץ לקבל הינה בסכום זעום ביחס לסכומים להם זכאים התובעים, ובמיוחד הקטינים.

הנתבע לא טען לפיצוי בגין השנים האבודות של המנוח, ערך חישובים מוטעים בחוסר אכפתיות ובחוסר מיומנות, התעלם מכושרו של המנוח להשתכר כדי השכר הממוצע במשק ואף יותר מכך, והתעלם מהתמיכה הרבה שנתן לילדיו והיה צפוי לתת להם לכל ימי חייו.